כלל בסיסי במשפט הוא כי פסק דין בתיק אחד לא יהווה ראיה בתיק אחר. כלומר, גם אם פסק דין מסוים תואם את נסיבות המקרה הספציפי שלכם וגם אם עובדות המקרה נראות דומות מאוד – בכל מקרה לא ניתן להגיש את פסק הדין מהתיק האחר כראיה במשפט שאתם מנהלים מטעמכם. לכלל ראייתי מפורש זה קיים חריג החל בנקודת המפגש בין המשפט הפלילי לבין המשפט האזרחי.
מה כן ניתן לעשות ואיפה החריג עשוי לפגוש אותנו?
במקרה שבו נפגעתם ונעברה כלפיכם עבירה פלילית – הכרעת הדין וגזר הדין הניתנים ע"י בית המשפט היושב לדין הפלילי אינם בהכרח סוף פסוק. כאשר נעברת עבירה וקורבן העבירה נפגע ונגרם לו נזק פיזי ו/או רכושי – ניתן לתבוע בגין כך במסגרת הליך אזרחי, תוך הסתמכות על ממצאי ההליך הפלילי – החריג ונקודת המפגש בין ההליך האזרחי לבין הדין הפלילי.
מבחינת משמעותו של החריג, הרי שכעניין יוצא מן הכלל ניתן להשתמש בממצאי ההליך הפלילי במסגרת תיק אזרחי – נזיקי. כאמור, נקיטת הליך אזרחי הופכת להיות רלוונטית כאשר נעברת כלפי הלקוח עבירה פלילית וכאשר נגרם לו נזק פיזי ו/או רכושי בגין כך. כך למשל, במסגרת עבירה פלילית של גרימת חבלה ו/או חבלה חמורה ו/או תקיפה ניתן בהחלט לטפל בנושא גם בפן האזרחי – לשקול את הגשתה של התביעה הנזיקית העתידית כנגד התוקף, אך לא רק כנגדו.
מבחינת המשפט הפלילי, התוקף ו/או הגורם לחבלה ו/או העובר עבירה פלילית מסוג אחר עלול להימצא בהליך הפלילי כאשם על מעשיו ו/או מחדליו במסגרת הכרעת הדין ולשאת בעונשו כפי ייקבע ע"י בית המשפט במסגרת גזר הדין. העובדות המקימות את העבירה הפלילית כבר יישמעו במסגרת ההליך הפלילי ויוכרעו ע"י בית המשפט היושב לדין במשפט הפלילי. אותן עבדות אלה עשויות אף להקים עוולה בהליך האזרחי – נזיקי, כגון עוולת התקיפה למשל, אך לא רק. על כן, דיני הראיות בישראל מאפשרים שימוש בממצאיו של ההליך הפלילי בהליך האזרחי, דבר שעשוי להקל רבות על מגיש התביעה האזרחית, זאת באין צורך להוכיח מחדש תשתית עובדתית בקשר לגרימת העוולה לתובע האזרחי ו/או לקורבן העבירה בהליך הפלילי.
האפשרויות המנויות בדין בקשר לשימוש בממצאי פסק הדין הפלילי
הדין מונה שתי אפשרויות לנקיטת ההליך האזרחי בהסתמך על ההליך הפלילי, והן:
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים והגשת הליך אזרחי נפרד ובלתי תלוי בהליך הפלילי, והכול על סמך ממצאיו של פסק הדין הפלילי.
תביעה נגררת לפלילי:
על-פי האמור בדין, התביעה הנגררת תוגש לאותו מותב (שופט/הרכב שופטים) שדן בהליך הפלילי, זאת תוך 90 ימים ממתן פסק הדין הפלילי. התביעה אכן תוגש בגין הנזקים שנגרמו בשל העבירה הפלילית לקורבן העבירה. המדובר בהליך שיוגש יחסית מהר ובסמוך למתן פסק הדין הפלילי ולמותב הבקיא במלוא העובדות של העבירה הפלילית – המהווה אף עוולה אזרחית. כמובן שבכך יש יתרונות רבים להליך יעיל זה, אך יש לשקול פרמטרים נוספים מלבד היעילות הדיונית בכל מקרה ומקרה. ראשית, לוח הזמנים להגשת התביעה הנגררת הינו צפוף במיוחד – 90 ימים. על כן, מועדי ההגשה המהירים למדיי עשויים למנוע את גיבוש הנזק הנזיקי במלואו, זאת כאשר בדרך כלל לנזק שנגרם לתובע ייקח זמן להתגבש לאורך תקופה החורגת ממסגרת הזמנים של 90 הימים. בנוסף, התיק יוגש ע"י קורבן העבירה כנגד המורשע ("…המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק…") בגין אותן העובדות שהוכרעו כבר לימים בהליך הפלילי, אולם לעיתים כדאי לשקול את הגשת ההליך הנזיקי כנגד גורמים נוספים – ולאו דווקא באותה עוולה המקבילה לעבירה הפלילית שנעברה ו/או בגין אותן העובדות המקימות את העבירה הפלילית.
הליך אזרחי נפרד המסתמך על ממצאי פסק הדין הפלילי:
המדובר על הליך אזרחי-נזיקי לכל דבר ועניין המוגש לבית המשפט לפי כללי הסמכות, המקומית והעניינית, קרי מבלי קשר למותב שישב בדין הפלילי ושנתן את פסק דינו. בנוסף, ניתן להגיש הליך נזיקי בכל עת ובמסגרת זמני ההתיישנות הקבועים בדין האזרחי (7 שנים). יתירה מכך, ניתן להכין את ההליך האזרחי ולנקוט בו כנגד כל גורם הנראה כאחראי בנסיבות ביצוע העוולה ו/או העבירה הפלילית כלפי הנפגע ו/או קורבן העבירה הפלילית. על כן, התובע הנזיקי איננו מוגבל – לא מבחינת מסגרת הזמנים להכנתה ו/או להגשתה של התביעה הנזיקית, לא מבחינת המותב השיפוטי ולא מבחינת הגורמים שאותם יבחר הנפגע לתבוע בגין העבירה הפלילית. ואולם, לעיתים יהיו נסיבות שכדאי ויעיל יהיה לנקוט בהליך הנגרר לפלילי, ויש לקבל ייעוץ משפטי מתאים בטרם הבחירה במסלול כזה או אחר. בכל אופן, גם בתביעה נזיקית נפרדת קיים יתרון מסוים לנפגע העבירה הפלילית, ככל שהפוגע אכן הורשע בדין הפלילי בגין אותו מעשה ו/או מחדל – ממצאי פסק הדין הפלילי.
פסק דין פלילי בהליך האזרחי – כוחו הראייתי והמשמעות המשפטית
על כן, הדין מחריג את האפשרות של השימוש באמור בפסק דין פלילי בהליך האזרחי ומאפשר בכך לעשות שימוש בעובדות שכבר הוכחו ושהוכרעו על ידי בית המשפט במסגרת ההליך הפלילי. כלומר, ככל שקיים פסק דין פלילי חלוט בעניינו של התובע הנזיקי ניתן יהיה להגישו בהליך האזרחי כראיה לביצוע העבירה הפוגענית כלפי התובע הנזיקי. הדבר עשוי לקצר ולייעל הליכים, שכן התובע הנזיקי יהיה פטור מהוכחת אותן העובדות שכבר הוכחו במסגרת ההליך הפלילי (כלפי עובר העבירה הפלילית, חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע או מי שחב בחובו הפסוק) ויתמקד בהוכחת הנזק הפיזי ו/או רכושי שנגרם לתובע הנזיקי בגין העבירה הפלילית שנעברה כלפיו. ואולם, ממצאי פסק הדין אינם אבסולוטיים, שכן הדין מאפשר לעובר העבירה הפלילית/המורשע – שנתבע בהליך האזרחי, לבקש מבית המשפט להביא ראיות לסתור את התשתית העובדתית שכבר הוכרעה בהליך הפליל, זאת בהצגת טעם מיוחד לכך לבית המשפט. המלאכה להציג טעם מיוחד שכזה איננה פשוטה ואף לא פשוטה המלאכה של סתירת העובדות שהוכרעו על ידי בית המשפט כבודו ובעצמו, אשר ישב בדין הפלילי. עם זאת, חשוב לזכור שאפשרות זו אכן קיימת בדין. בכל אופן, ממצאי פסק הדין הפלילי עשויים להקל על ניהול ההליך האזרחי בכל הנוגע לעובדות המהוות את הבסיס לביצוע העבירה הפלילית כלפי התובע הנזיקי. ואולם, יש לזכור, כי ככל שהתובע הנזיקי יחליט לתבוע גורמים נוספים בתביעתו האזרחית בגין עוולות נוספות, והדבר כמובן הינו אפשרי, יהיה הצורך בהוכחת העובדות החורגת מעובדות העבירה הפלילית, אשר כבר עוגנו במסגרת הדין הפלילי על ידי בית המשפט בהכרעת דינו.
על כן, חשוב להבין שבמקרה שבו נעברה כלפי הלקוח עבירה פלילית, ניתן לבחון את האפשרות ולשקול את הגשת ההליך האזרחי בגין כך, אולם אכן כדאי להמתין בעניין זה להכרעה בהליך הפלילי, וממילא יש להמתין לגיבוש הנזקים, אשר נגרמו לנפגע העבירה הפלילית. כאמור, באם הלקוח נפגע בעבירה – הדין הפלילי איננו סוף פסוק, וניתן לשקול ולנסות לקבלת פיצוי הולם, אשר נועד להחזיר את המצב של הניזוק לקדמותו, זאת באמצעות הגשת הליך אזרחי במתכונת המתאימה לאותו לקוח ו/או לנסיבותיו של המקרה הספציפי.
נעברה כלפיכם עבירה פלילית – מה כדאי לעשות?
ראשית כל, כדאי בכל מקרה להיוועץ בעורך דין לאחר קרות האירוע, על מנת לבחון את האפשרויות שלכם מראש ולעתיד ולפעול לאורך כל התקופה בהתאם. יש לזכור שאומנם מבחינת הדין הפלילי, קורבן עבירה איננו צד להליך הפלילי, וכפועל יוצא מכך איננו בעל דין בהליך – במקרה הקלאסי, עם זאת, לקורבנות העבירה שמורות זכויות בדין המעוגנות בחוק הייעודי לכך.
- בכל מקרה שבו נעברה כלפיכם עבירה פלילית כדאי לשקול להיוועץ מיד עם עורך דין לגבי זכויותיכם במסגרת ההליך הפלילי. לליווי קורבנות העבירה על ידי עורך דין במסגרת ההליך הפלילי עשויה להיות תוצאה חיובית בלבד, שכן בעל המקצוע ידאג לשמירת זכויותיהם של הקורבנות לאורך ההליך. כדאי לשקול לפנות לעורך דין הבקיא בתחום האזרחי – נזיקי לצורך בחינת האפשרות לליווי בהליך הפלילי – אותו עורך דין שאתו קורבן העבירה עשוי לעבוד לצורך הכנת ההליך האזרחי העתידי.
- כדאי להיוועץ מיד עם עורך דין העוסק בתחום האזרחי, זאת מבלי קשר להיוועצות לגבי הזכויות של קורבנות העבירה הפלילית ולאפשרות לקבלת הליווי של קורבנות העבירה במסגרת ההליך הפלילי. עורך דין יוכל להמליץ לקורבן העבירה איך לנהוג בתקופת שמיעת התיק הפלילי, אילו נתונים לאסוף ובאיזו פעולה משפטית לנקוט מבעוד מועד ועוד בטרם הגשת התביעה האזרחית כשלעצמה, זאת בדרך כלל לאחר מתן הכרעת הדין על ידי בית המשפט היושב לדין הפלילי.
- כאשר נעשית פניה מוקדמת לעורך דין – לאחר קרות העבירה הפלילית, יוכל הוא לכוון את הלקוח לפעולות שיש לבצע מבעוד מועד ובזמן ההמתנה לסיום ההליך הפלילי, לנתונים הדרושים להגשת ההליך, ובכלל זאת, מבחינת התחושה של הלקוח עצמו – ירגיש הוא שהוא לא לבד בצומת הזאת של ההליכים המשפטיים – שמתנהלים כבר, כגון ההליך הפלילי וההליכים שבהם עתיד קורבן העבירה לנקוט בהמשך. בנוסף, יש גם פעולות ביניים שכדאי ומומלץ לנקוט בהן בקשר להליך האזרחי העתידי. אל תישארו לבד – יש לכם זכויות בנסיבות אלה וכדאי שמישהו יגן עליהן כבר מעת קרות העבירה הפלילית כלפיכם.
***מובהר בזאת, כי התכנים אשר נמצאים באתר זה, לרבות כאלה אשר יעלו לאתר בעתיד, כלל לא מהווים יעוץ משפטי והאמור הינו לצורך העשרה בלבד, תוכן זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או כל תחליף ליעוץ משפטי ו/או לכל יעוץ אחר אשר דרוש לצורך קיום ו/או ביצוע שירות משפטי כזה או אחר.
