ליטיגציה – מהי?

סביר להניח שרובנו נפגוש במהלך חיינו, במידה כזו או אחרת, את המונח הזה – ליטיגציה. רובנו, גם האלה שלא עוסקים במקצוע עריכת הדין, מבינים שהמונח הזה אכן קשור לעולם המשפט, אולם לעיתים לא כל אחד מצליח לרדת לשורש המשמעות של ביטוי ארוך זה. לצורך כך אנסה לתמצת ולהסביר בפשטות ובנגישות מסוימת מהי ליטיגציה, את שלביה בתמצית לצורך ההדגמה בלבד, ובנוסף אנסה להסביר מתי אנו עשויים לפגוש את הביטוי הזה מקרוב בחיינו ובאיזה אופן.

ליטיגציה – מהי?

הפירוש לביטוי משפטי זה הינו הרבה יותר פשוט מהמלל עצמו, שכן ליטיגציה משמעותה היא ניהול הליכים בבתי המשפט. כך למשל, כאשר משרד עורכי דין פלוני מצהיר על עצמו כבעל ניסיון בליטיגציה, הרי שנוכל להבין מכך שמשרד זה הוא בעל המומחיות, הניסיון והידע בניהול ההליכים בבתי המשפט.

חשוב להבין שליטיגציה היא מעין כותרת כללית לניהול הליכים בבית המשפט, ללא שום קשר לסוג ו/או תחומי העניין בהליכים אלה. הכוונה בביטוי היא לכך שעורך דין פלוני הוא בעל ניסיון ומומחיות בניהול ההליכים בבית המשפט, זאת להבדיל מעורכי דין שעוסקים בביצוע עסקאות ו/או עוסקים בפן כזה או אחר של המקצוע המשפטי, ולאו דווקא מופיעים בבתי המשפט ו/או מנהלים את ההליכים שם. עוד יובהר, שעורך דין פלוני בהחלט יכול הן לנהל הליכים בבתי המשפט והן ללוות עסקאות ו/או לעסוק בנוסף בתחום פעילות משפטי אחר, בהחלט אין כאן סתירה.

ליטיגטור – מיהו?

ליטירגטור הוא עורך דין העוסק, הבקיא, המנוסה ובעל המומחיות בניהול הליכים בבתי המשפט. ההליכים עצמם יכולים להיות קשורים במהותם לכל הקשת של תחומי המשפט, כגון דיני משפחה, הדין הפלילי, המשפט האזרחי, המסחרי, המקרקעין ועוד תחומים רבים ושונים. בדרך כלל עורך דין שהוא ליטיגטור יתמקצע בתחום ספציפי של המשפט המהותי ו/או המשפט הציבורי, ואולם, מבלי קשר למהות הדין הספציפי, ליטיגטור חייב להתמקצע בליטיגציה עצמה – האומנות של ניהול ההליכים בערכאות השיפוט השונות בישראל. מדוע קראתי להתמקצעות בליטיגציה אומנות? ההסבר הוא פשוט, בשונה מהמורכבות של עולם הליטיגציה כשלעצמו, שכן עורך דין – ליטיגטור, חייב להיות בקיא, בעל ידע וניסיון בלתי מבוטלים על מנת שידע לנהל הליך מסוים בבית המשפט ולשלב ולהתאים עולם שלם של נורמות פרוצדוראליות בליטיגציה עם הסוגיה הספציפית ו/או עם הנושא הספציפי מהמשפט המהותי, כגון משפט חוזי, משפט מסחרי, משפט מנהלי, דיני משפחה ועוד תחומי משפט רבים.

 כאמור, ליטיגטור חייב להיות בקיא היטב בפרוצדורה – הכללים לניהול ההליכים בבתי המשפט. קיימות פרוצדורות וכללים שונים לניהול הליכי משפט שונים, כך למשל, קיימת פרוצדורה שלמה לניהול ההליכים האזרחיים. עוד למשל, להליך הפלילי גם קיימת פרוצדורה מיוחדת משל עצמו – השונה  מאוד מהפרוצדורה החלה על ההליך האזרחי. בנוסף, לבתי המשפט המיוחדים והספציפיים קיימות התניות והוראות פרוצדוראליות מיוחדות, כך למשל, בבית הדין לעבודה ובבית המשפט לדיני המשפחה קיימים כללים והוראות מיוחדים השונים מהפרוצדורה האזרחית הקלאסית, זאת על אף שגם בתי משפט אלה הינם בתי משפט הדנים בתיקים אזרחיים. 

בנוסף, ליטיגטור ומי שמייצג לקוחות בבתי המשפט, חייב להיות בקיא בדיני הראיות. דיני הראיות זה תחום הדן בעניין הגשת הראיות, זאת לצד חקיקות שונות ומגוונות המשלימות את דיני הראיות בקשר לסוגיות ספציפיות. כך למשל, דיני הראיות בתחום דיני העבודה ו/או המשפחה עשויים להיות שונים מהאלה שחלים על המשפט האזרחי הכללי.

עוד חשוב להדגיש, כי על אף שעניין הפרוצדורה עשוי להישמע כטכני גרידא, אין הדבר נכון כלל. עורך דין – ליטיגטור מנוסה, ידע להשתמש בכללי הפרוצדורה לטובת לקוחותיו, לגייס את הכללים לטובת לקוחותיו ואף להיות יצירתי בתחום הפרוצדורה בלבד, שכן רק באמצעותה ניתן להיטיב את מצב הלקוח בתיק, לנצח בתיק ולמי שפחות מקפיד עליה – אף לספוג כישלונות שונים במהלך ניהול התיק. לכן מאוד חשוב לבחור עורך דין מתאים ומנוסה דווקא בליטיגציה וכאשר לקוח צריך להתנהל במסגרת הליך משפטי, כותרות זה לא מספיק!

הסיבה והאופן לפתיחת ההליך המשפטי

אז איפה ואיך הלקוח עשוי לפגוש מקרוב את הליך הליטיגציה?

•  אם הלקוח נתבע ע"י צד אחר וממציאים לו עותק כתב תביעה – ליטיגציה;
• אם הלקוח מרגיש מקופח בזכות כלשהי ורוצה לנקוט בהליכים – ליטיגציה;
• אם הוגשה בקשה למתן צו כנגד הלקוח, תחילה מבלי פתיחת ההליך העיקרי- ליטיגציה;
• הלקוח תובע חברת ביטוח בבית המשפט בסכסוך פוליסה – ליטיגציה;
• הפרו הסכם כלפי הלקוח הסכם וברצונו של הלקוח לקבל פיצוי/לבטל/להשיב – ליטיגציה;
• הפסיקו לקיים הסכם כלפי הלקוח והוא מעוניין בהמשך קיומו ובאכיפתו – ליטיגציה;
• יש ללקוח סכסוך עם שותף שלא נראה שניתן ליישב בהידברות – ליטיגציה;
• הבנק תובע את הלקוח על הפרת הסכם הלוואה ו/או מבקש לממש את הערבות שנחתמה לטובת הבנק – ליטיגציה;
• רשות מקומית מגישה נגד הלקוח הליך משפטי כזה או אחר – ליטיגציה;
• הלקוח רוכש נכס יקר (מיטלטלין, כגון רכב, רהיט, מוצר חשמל, פלאפון) ולאחר הרכישה הנכס מתברר כפגום/לא תקין/לא מתאים – ליטיגציה;
• הלקוח רוכש נכס מקרקעין ומתברר שבנכס יושב מישהו אחר ו/או הזכויות בנכס לא היו שייכות בפועל למוכר הנכס, אלא למישהו אחר – ליטיגציה;
• הלקוח רכש דירה חדשה מקבלן, אך מסתבר שיש בה המון ליקויי בנייה – ליטיגציה;
• הלקוח הגיש בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל ואם הצד השני יגיש התנגדות, הדיון יעבור לבית המשפט המוסמך – ליטיגציה;
• הלקוח יצא בבוקר מהבית ונפגע בגוף ו/או ברכוש בשל מפגע כזה או אחר ועכשיו ירצה לתבוע את זכותו לפיצוי כזה או אחר – ליטיגציה;

***קיימות עוד אינספור דוגמאות כאלה ואחרות מכל מיני תחומי המשפט וככל הנראה כל סכסוך כזה או אחר בשלב כזה או אחר יהיה קשור להליך הליטיגציה.

שלבי ההליך הקונבנציונליים – הדגמת המבנה של ההליך המשפטי במשפט האזרחי

כדאי לשים לב לכך שהליך הליטיגציה עשוי להתחיל עוד באמצעות מכתב מצד אחד למשנהו המכונה בעולם המשפט 'מכתב דרישה' ו/או 'מכתב התראה'. ואולם, לא תמיד יישלח מכתב המזהיר מפני פתיחת ההליכים המשפטיים, שכן לא תמיד קיימת החובה במשלוח מכתב דרישה ו/או התראה מקדים. על כן, ככל שהלקוח קיבל למענו מכתב בסגנון כגון דא, כדאי מאוד לא להתעלם ממנו ולפנות לעורך דין הבקיא בתחום, שכן השלב הבא לאחר משלוח המכתב ו/או לאחר שכלל לא יתקבל מענה למכתב, יהיה השלב של פתיחת ההליכים המשפטיים כנגד הלקוח.

בדרך כלל ההליך המשפטי כשלעצמו ייפתח בהגשת כתב התביעה כנגד הלקוח ו/או על ידי הלקוח כנגד צד כזה או אחר, ושלבי ההליך הקלאסיים והמובנים יהיו בכל הליך, כדלקמן:

1. שלב פתיחת ההליך המשפטי – הגשת כתב התביעה;
2. הנתבע ישיב לכתב התביעה – הגשת כתב ההגנה;
3. בית המשפט עשוי להורות על הגשת התשובה להגנה, אך לא בהכרח ולא תמיד;
4. ככל שבית המשפט יורה על כך ו/או כחלק ממילוי אחר הוראות התקנות החלות במשפט האזרחי – שלב הליכי גילוי המסמכים והגשת תצהירי גילוי המסמכים;
5. לפי תקנות סדר הדין האזחרי החדשות, הצדדים יקיימו ביניהם דיון מקדמי הסכמי וידווחו על קיומו לבית המשפט ו/או יישלחו לישיבת מהו"ת חובה (לא בכל תיק) לצורך בחינת האפשרות ליישוב המחלוקות אצל מגשר – שבית המשפט מעמיד אותו מתוך רשימת המגשרים;
6. התיק ייקבע לקדם משפט ראשון;
7. בית המשפט עשוי להורות על קיום הליכי גילוי ו/או השלמתם גם בשלב זה;
8. בית המשפט עשוי להורות על הגשת הראיות מטעם הצדדים, ככל שהצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקות במסגרת הסכמית כלשהי;
9. לאחר הגשת ראיות הצדדים ו/או במקביל, בית המשפט עשוי לקבוע את התיק לקדם משפט מסכם ו/או לישיבת ההוכחות – שבמסגרתה יישמעו העדויות מטעם הצדדים;
10. לאחר השלמת הליך ההוכחות בתיק, בית המשפט יקבע את המועדים להגשת הסיכומים מטעם הצדדים;
11. בית המשפט ייתן את פסק דינו;
12. במשפט האזרחי יש זכות ערעור על פסק הדין בת 60 ימים.

על כן, מתואר לעיל מהווה אך ורק שלד כללי של שלבי ההליך המשפטי במשפט האזרחי, ללא התייחסות לבתי המשפט המיוחדים ו/או להליכים מיוחדים כאלה ואחרים, שכן בין לבין עשויים להתקיים מספר הליכים שונים כאלה ואחרים, ככל שיורה על קיומם בית המשפט ו/או ככל שצד כזה או אחר יגיש בקשה כזו או אחרת בעניין לבית המשפט.

כאמור, ניתן בהחלט לומר שהליכי ליטיגציה הינם הליכים נפוצים מאוד בעולם ההתדיינות המשפטית בישראל. ואולם, לא הכול חייב להיגמר במסגרת ההליך המשפטי, ולעיתים אף כדאי ומומלץ לשקול ליישב את המחלוקות המשפטיות – אשר החלו כהליך משפטי בבית המשפט, במסגרת אחרת כזו או אחרת. עם זאת, יש הרבה מחלוקות ותיקים שיעברו ויגיעו עד לשלב האחרון של הליכי המשפט – מתן פסק הדין. בהיבט זה כדאי לזכור שהליכים משפטיים עשויים לקחת זמן ויש להם עלויות, הן הכספיות והן הנפשיות עבור הלקוח, אולם אם בחרתם לכם באיש המקצוע – עו"ד, המתאים ביותר לניהול ההליכים בעניינכם, תוכלו להיות בראש שקט במהלך ניהול התיק וככל שיתגלה במהלך ניהול התיק, כי המצב המשפטי איננו לטובתכם, הרי שעורך דין בקיא ומנוסה יידע להתריע על כך מבעוד מועד והמליץ על פתרונות מתאימים כאלה ואחרים.

עוד בהיבט זה של ניהול ההליכים המשפטיים בבתי המשפט חשוב לזכור, כי ככל שהלקוח מרגיש מקופח וכי זכותו כזו או אחרת הופרה על ידי מאן דהוא – כדאי לשקול נקיטת הליך משפטי ולחשב היטב את הצעדים של הלקוח מראש, בדגש על בניית אסטרטגיה מבעוד מועד ובטרם נקיטת ההליכים ו/או ניהול התיק, והכול בהתאמה למקרה ולנסיבותיו הספציפיות ויוצאות הדופן של הלקוח. ולפני הכול מומלץ לבחור בעורך דין שייתן לכם ייעוץ רחב יריעה, אשר ייקח בחשבון את מכלול הטעמים והנסיבות של הלקוח, תוך הפגנת רגישות לנסיבותיו של הלקוח ולאינטרסים האישיים שלו.

***מובהר בזאת, כי התכנים אשר נמצאים באתר זה, לרבות כאלה אשר יעלו לאתר בעתיד, כלל לא מהווים יעוץ משפטי והאמור הינו לצורך העשרה בלבד, תוכן זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או כל תחליף ליעוץ משפטי ו/או לכל יעוץ אחר אשר דרוש לצורך קיום ו/או ביצוע שירות משפטי כזה או אחר.