בוררות, מהי?
בוררות מהווה הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, ניהול משברים ופתרון למחלוקות במלואן ו/או מקצתן. הליך הבוררות מוסדר בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). עם זאת, כדאי להבין ולזכור שדווקא חוזה הסכמי בין הצדדים מקים את החובה לניהול הליך בוררות, מסדיר את סמכויותיו של הבורר, מחיל את הוראות החוק על הליך הבוררות בין הצדדים וכיוצא באלה. כלומר, חוזה פרטי ומוסכם בין שני צדדים יש בכוחו לקבוע שאת המחלוקת הספציפית בין הצדדים המסוימים לחוזה יש ליישב בהליך בוררות ולא בערכאות משפטיות.
על כן, הצדדים לחוזה הם האלה שמראש (או שבהסכמה תוך כדי ניהול ההליכים ו/או בהמלצת בית המשפט) קובעים שסכסוך מסוים ועתידי ביניהם יוכרע במסגרת הליך בוררות, דהיינו חוק הבוררות אין בכוחו לכפות על הצדדים לסכסוך את תחולתו ואת קיום ההליך בבוררות, זאת למעט מקרים מעטים ספציפיים אשר מאמצים בוררות כמנגנון חובה להכרעה בסכסוכים.
סעיף 1 לחוק הבוררות מגדיר את הסכם הבוררות, כדלקמן:
"הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו".
כפי שיפורט להלן בהרחבה, הרי שלא חייב להיחתם הסכם בוררות שלם או נפרד מהעסקה שנחתמת בין הצדדים, ומספיק סעיף אחד בודד בתוך הסכם המסגרת הנחתם – סעיף בוררות ו/או תניית בוררות. ואולם, שימת ליבכם לכך שהסכם הבוררות, סעיף ו/או תניית הבוררות חייבים להיות בכתב, זאת לפי ההוראה המפורשת של חוק הבוררות. על כן, הסכם בוררות הינו אחד המקרים שבהם הדין מחייב את חתימת ההסכם בכתב. להמשך קריאה על האופנים האפשריים לכריתת הסכמים ניתן לעיין באתר ברובריקת 'דיני החוזים'.
כאמור, באופן כללי, לצורך תחולת חוק הבוררות ו/או לצורך קיום הליך בוררות נדרשת הסכמה בחוזה ומטעם שני הצדדים לחוזה ו/או לעסקה. ברגע שהצדדים לחוזה מסכימים לקיים הליך בוררות עתידי ביניהם בעניין מחלוקת ספציפית ו/או בקשר לעסקה כולה – חוק הבוררות מקבל תוקף משפטי מחייב בהוראות המחייבות שלו ו/או בהוראות שניתן להסכים עליהן מראש במסגרת החוזה או אותה עסקה.
***מסובך במעט? אני בהחלט יודעת ומסכימה שאכן כבר בשלב זה הנושא נשמע מסובך במעט. ואולם, בכל מקרה, את רגע מתן ההסכמה להעברה מראש של סכסוך עתידי למסגרת של בוררות אין לפספס וכדאי לקבל ייעוץ בזמן אמת ולפני החתימה על ההסכם – גם אם אתם אנשי עסקים מפולפלים וגם אם יש לכם ניסיון רב בכריתת הסכמים ואתם לא מעוניינים לקחת ליווי מלא של עורך דין לעסקה (כי אולי גם נראה על פניו שהצד השני לעסקה מגיע ללא ליווי של עו"ד צמוד), אל תהססו, למצער, לפנות לייעוץ נקודתי של עו"ד מתאים עוד לפני החתימה על החוזה.
שלבי הליך הבוררות ובאיזה אופן הוא בכלל מתחיל ואיפה.
אז מהי המשמעות של המבנה ההסכמי של הליך הבוררות והאם הדבר עשוי להשפיע ולחייב את הצדדים לאותו הסכם?
אכן, ברגע שחתמתם על סעיף בוררות במסגרת הסכם מסוים (כאמור, לא חייב שייחתם הסכם בוררות שלם, ומספיק סעיף בודד לצורך כך) אתם מחויבים בהחלט בניהול המחלוקת הספציפית ו/או מלוא המחלוקות לפי אותו חוזה במסגרת הליך בוררות, והכול כמובן תלוי במה שמגדיר (או לא מגדיר) אותו סעיף בוררות, ובפרט, לעניין סמכויות הבורר שיישב לדין ואופי הסכסוך שהוא יהיה מוסמך לדון בו.
כאמור, יכול להיווצר מצב משפטי שבו הצדדים יהיו מנועים לחלוטין מלברר את הסכסוך ביניהם בבית המשפט, זאת למשל, בשל תניית בוררות – שנחתמה במסגרת חתימה על הסכם מסוים עוד לפני שנים מספר.
עוד ייתכן מצב שבו הצדדים בכלל לא זוכרים ו/או לא מודעים לכך שחתמו תוך כדי העסקה על סעיף בוררות.
הבוררות יכול שתתחיל בהסכמה מוחלטת – במקרה שבו שני הצדדים מוכנים ונחושים לנהל סכסוך בבוררות.
לעומת זאת, במקרה שבו אחד מהצדדים לא מעוניין לקיים את תניית הבוררות, כאשר הצד השני לחוזה אכן מעוניין, עשויה להתעורר מחלוקת גם בעניין זה.
בכל אופן, בהתאם לפסיקותיהם של בתי המשפט, על הצד להסכם ו/או לסעיף הבוררות להראות מוכנות מיידית לאכיפת תניית הבוררות.
הצד המעוניין בקיום הבוררות במקרה זה יכול להגיש בקשה לבית המשפט לאכיפת תניית הבוררות – באמצעות הבקשה למינוי בורר. הצד השני עשוי להתנגד ולטעון לאי תחולת תניית הבוררות בנסיבות העניין. בהמשך, עשויה לצמוח התדיינות משפטית שלמה רק סביב תניית בוררות. להתדיינות כזאת יש עלויות לא מעטות, שכן מתקיימת היא בכותלי בית המשפט, זאת עוד לפני שהצדדים החלו בהתדיינות העיקרית ביניהם.
***לאור המפורט לעיל, חשוב מאוד להיוועץ בעו"ד מומחה ומתאים לכך. יש מצבים שבהם ניתן להימנע מאכיפת תניית הבוררות. ולהיפך, יש מצבים שיהיה ניתן לגרום לאכיפתה של תניית הבוררות. עו"ד מתאים – הבקיא בסדרי הדין היטב, יידע להציע פתרונות, הגם שיצירתיים.
**** עוד יש לזכור, כי ככל שצד לחוזה שאינו מעוניין בניהול הבוררות, על אף שחתם על תניית הבוררות במסגרת ההסכם, לא יצליח להימנע מאכיפת סעיף הבוררות, הרי שיהיה הוא כבול לפתרון הסכסוך הספציפי במסגרת בוררות בלבד ולא יוכל להתדיין בבית המשפט.
בוררות תסתיים בפסק בורר, אשר בכוחו לחייב את הצדדים לכל דבר ועניין, בדומה לפסק דינו של בית המשפט, למעט מקרים חריגים המפורטים בחוק הבוררות שבהם יהיה ניתן לבטל פסק בורר.
הערעור על פסק הבוררות מותנה גם הוא, כמפורט בחוק הבוררות, וגם עניין זה יהיה תלוי בתוכן סעיף הבוררות לעניין זה. ככל ששותק סעיף הבוררות לעניין זה, חוק הבוררות מציע ברירת מחדל לפי החוק, שתחול בנסיבות העניין.
באופן כללי, הליך הבוררות מתקיים בדומה להליך בבית המשפט, בסטיות כאלה ואחרות ממתכונת ההליך הרגיל ובהתאם להסכמות בין הצדדים ו/או בהתאם לברירות המחדל הקבועות בחוק הבוררות.
הדילמה החוזית והעדר המודעות של מי מהצדדים לחוזה למשמעות של מתן ההסכמה החוזית מראש לקיום הליכי הבוררות בעתיד
על כן, הליך הבוררות הוא וולונטארי במהותו ולא ניתן לחייב בקיומו, אלא שאך ורק בהסכמת הצדדים לחוזה ו/או לעסקה כזו או אחרת. ואולם, לצורך מתן ההסכמה לקיום הליך בוררות עתידי לא נדרש הסכם בוררות שלם ומפורט, ממש לא. הלכה למעשה, לצורך הקניית סמכות לבורר בהכרעה בסכסוך ספציפי ו/או במלוא המחלוקות שינבעו מאותו חוזה/אותה עסקה – מספיק ונדרש סעיף אחד בודד בלבד המכונה בעולם המשפט "תניית בוררות" – סעיף בוררות בחוזה.
לעיתים סעיף זה עשוי להיות קצר ולא מפורט, כאשר במקרה זה הוראות חוק הבוררות ישלימו את החסר, וכל מה שנדרש לצורך כך זו הסכמת הצדדים על סעיף בוררות די כללי וחתימתם על ההסכם בכללותו. סעיף בודד וקצר זה עשוי להשתרבב בין סעיפי החוזה, וצד – שלא הבין לעומקו את המשמעות של סעיף הבוררות, (יכול להיות שצד זה לעסקה לא היה מלווה בעורך דין המבין בסוגיה ו/או שני הצדדים לעיתים עשויים שלא לייחס חשיבות לסעיף של פתרון מחלוקות עתידיות כזה או אחר על רקע עסקה חוזית חשובה ודחופה כזו או אחרת) עשוי לשאת בנטל של ניהול המחלוקות במסגרת הליך בוררות ויהיה מנוע מלגשת לערכאות המשפט בסכסוך הספציפי ו/או במלוא הסכסוכים הנובעים מאותו החוזה.
על כן, רבות הפעמים שהצדדים נעדרים כל מודעות לכך שיש בחוזה שחתמו עליו סעיף בוררות ו/או להשלכות על הסכמתם לסעיף כזה, אשר יהפוך בעתיד את ההליך הוולונטארי להליך מנדטורי ביותר עבורם. כך למשך, יכול להיות צד לחוזה שחפץ להשיג צדק בבית המשפט, אך יגלה לאחר פתיחת ההליך המשפטי, שמי שיכריע בסכסוך הוא לא בית המשפט, אלא שהוא בורר, ובורר זה עשוי להיות בכלל לא מוכר למי מהצדדים ויתמנה רק לבקשת מי מהצדדים לחוזה או להליך ע"י גוף מקצועי כזה או אחר.
מה ניתן לעשות?
*כפי שכבר פירטתי לעיל, בשלב המקדמי ובטרם החתימה על תניית הבוררות בחוזה, כדאי להבין, לקבל ייעוץ והכוונה מקצועיים מתאימים באשר למשמעויות של תניית הבוררות ועל האופן שבו היא עשויה להשליך בעתיד על עניינם של הצדדים לחוזה.
** אם אחד הצדדים לחוזה כבר נקט בהליך משפטי והגיש תביעה לבית המשפט (כי אולי לא זכר שיש תניית בוררות בחוזה ו/או כי מנסה הוא להתנער מתחולתה ו/או הומלץ לו ע"י עו"ד שלא לבקש לאכוף את תניית הבוררות בנסיבות העניין), מה אתם כצד לחוזה, אשר מודע לסעיף הבוררות, יכולים לעשות? אפרט להלן ואנסה להנגיש את המידע עד כמה שניתן.
כאשר ההליך כבר הוגש לבית המשפט ואם אין עניין בניהול הבוררות – ניתן להמשיך בהליך בבית המשפט, מבלי הגשת בקשה למינוי בורר. לעיתים גם הצד השני אינו מעוניין בניהול הבוררות – אזי מתקיימת מעין הסכמה מכללא ו/או הסכמה שבשתיקה להמשך ניהול התיק בבית המשפט.
את הבקשה לאכיפת סעיף בוררות והפגנת הרצון לניהול הסכסוך בבוררות יש להגיש לבית המשפט מיד, וככל שצד מהצדדים יתעורר רק בהמשך ניהול ההליך המשפטי ויטען לאכיפת סעיף בוררות – הרי שיעבור כבר זמנה של בקשתו זו, וההליך עשוי להמשיך להתנהל בבית המשפט.
ככל שאתם הצד שמעוניין בניהול הליך בוררות – ניתן לנקוט במספר פעולות לצורך אכיפת הסכם הבוררות וחייבים לנקוט אותן לאלתר, לכן כדאי מיד לפנות לעו"ד מנוסה בעניין זה.
הבורר – מיהו, ויתרונותיו וחסרונותיו של הליך הבוררות
הליך הבוררות במקור נולד כהליך אלטרנטיבי להליך בבית המשפט, כיעיל וזול יותר. אך לא תמיד השאיפה הזאת מתממשת בפועל.
מבחינת הבורר, אין בדין דרישה להשכלה ו/או להכשרה של הבורר, דה פקטו כל אחד יכול להיות בורר. ואולם, כדאי שבורר יהיה מומחה בתחום ספציפי, לא בהכרח בעל תארים אקדמאיים ו/או השכלה משפטית, הדבר ממש לא מחויב מציאות.
יש מקרים שבהם יושב לדין בורר מהנדס הדן בסוגיה הנדסית, למשל בתיקי ליקויי בנייה, בורר כלכלן, רואה חשבון ועוד. לעיתים אף הצדדים יעדיפו למנות שני בוררים – כל אחד מהם יהיה בעל מומחיות שונה. כך למשל, לעיתים מתמנה בורר מהנדס לצד בורר עו"ד. במקרה כזה חשוב מאוד להגדיר מראש ובמדויק את הסמכויות של כל אחד מהבוררים ואיפה עובר קו הגבול בין סמכויותיו של הבורר ההנדסי לבין סמכויותיו של הבורר המשפטן.
אכן, הליך הבוררות עשוי להיות מאוד יעיל ואולי אף זול יותר, שכן ניתן למנות בורר שהוא כבר מומחה, זאת במקום הזמנת שירותים של המומחים בהליך האזרחי והתשלום עבור המומחה מטעם בית המשפט, אשר ייאלץ להכריע בפערים בין המומחים מטעם הצדדים. המדובר בהרבה עלויות להשכרת שירותיהם של המומחים, אשר הצדדים ייאלצו לשאת בהן, מעבר לעלויות ניהול ההליך המשפטי והתשלום עבור כך לעורכי דינם. על כן, במקרה של בורר מומחה ניתן לייעל את ההליך באמצעות מומחיותו זו של הבורר עצמו, אולם גם הבוררות עשויה להתנהל, בדומה להליך בבית המשפט, באמצעות מומחים מטעם הצדדים, והכול בהתאם למוסכם בין הצדדים.
לצד זאת, רבות הפעמים שבהן יישב לדין בורר מקצועי ביותר – עו"ד בכיר ומומחה במערכת המשפט ו/או אף השופט בדימוס. כמובן שבמקרה זה עלויות הבוררות יהיו גבוהות, כי יש לזכור שהבורר בדרך כלל יחייב כל אחד מהצדדים בחיוב שעתי עבור שירותיו.
לבוררות יתרון בולט נוסף והוא חשאיות וסודיות. הצדדים יכולים לסכם ביניהם שפסק הבורר לא יתפרסם לעולם ו/או הצדדים ישמרו בסודיות מוחלטת את עצם ניהול ההליך ביניהם. זאת בשונה ממערכת המשפט – שהינה פומבית במהותה, כאשר פסקי דין מתפרסמים לציבור באופן קבוע, למעט החריגים של דלתיים סגורות ודומיהם.
לכן, כאשר פונה אליי לקוח מהעולם המסחרי, אשר במפורש מביע את אי רצונו לחשיפת פרטי הסכסוך, בשם הסודיות המסחרית ו/או משיקולים עסקיים כאלה ואחרים, הרי שאשקול בכובד ראש יתירה להמליץ לו על הליך הבוררות כאלטרנטיבה לפומביות ההליך בבית המשפט. הכול כמובן תלוי בסיבות המקרה ולא בכל מקרה תתאפשר העברת ההליך לבוררות ו/או נקיטתו מלכתחילה בבוררות, שכן כזכור נדרשת הסכמה בכתב של שני הצדדים או יותר לחוזה, על מנת שניתן יהיה לממש את השאיפה לניהול ההליך במתכונת הבוררות.
כאמור, במסגרת ניהול הבוררות לצדדים לא יהיה חשש לקבלת פסק דין פומבי ולחשיפת פרטי המחלוקת ו/או לשימוש בפסק הדין בהמשך ע"י הצדדים הנוספים, שיהיו מעוניינים אולי להשתמש בטיעוני פסק הדין כפסק דין מנחה במסגרת תביעתם העתידית. כמובן שהליך הבוררות יחסוך גם קבלת תקדים מחייב (פסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד בלבד).
נראה שמערכת הדינים הנוגעת להליכי הערעור על הליך הבוררות היא אולי החיסרון הבולט של ההליך. הליך הערעור, להבדיל מהליך לביטול פסק בורר, הינו מותנה ומוגבל לשתי אופציות בלבד המפורטות בחוק הבוררות, אשר נבחרות מראש ע"י הצדדים לחוזה ו/או במקרה של שתיקה בנושא זה – תחול ברירת המחדל שבחוק הבוררות.
בכל אופן, המנגנון ליישוב המחלוקות בבוררות הינו מנגנון יעיל ברובו. לצורך הבטחת היעילות שלו מראש יש חשיבות רבה להרכיב באופן מיטבי ומושכל את הסכם הבוררות ואת כל מרכיבי ההליך, ואולי אף לשקול למנות בורר ידוע, מוכר והמקובל על הצדדים מראש, על מנת שתהיה וודאות הן לעניין אופן ניהול הבוררות במקרה של סכסוך עתידי והן לעניין זהות הבורר המקובל על הצדדים.
***מובהר בזאת, כי התכנים אשר נמצאים באתר זה, לרבות כאלה אשר יעלו לאתר בעתיד, כלל לא מהווים יעוץ משפטי והאמור הינו לצורך העשרה בלבד, תוכן זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או כל תחליף ליעוץ משפטי ו/או לכל יעוץ אחר אשר דרוש לצורך קיום ו/או ביצוע שירות משפטי כזה או אחר.