שטר – מהו, ומה שבין עילת תביעה שטרית לבין עילת תביעה חוזית

מה זה שטר ומהי המשמעות המשפטית שלו?

המונח המשפטי 'שטר' מקבל ביטוי רחב ומוגדר במסגרת חקיקה ראשית בישראל – בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). בהתאם לאמור בפקודה, שטר הוא "שטר חליפין, לרבות שיק". כאמור, כבר מההגדרה התמציתית שבפקודה אנו יכולים להיות למדים ששטר הוא גם שיק. הכוונה ב'שיק' היא אכן לשיקים שרובנו מכירים מהמערכת הבנקאית – שיקים והמחאות, שהבנק מנפיק עבורנו ולבקשתנו כאמצעי תשלום נוסף, על יתרונותיו וחסרונותיו. ואולם, יש לשים לב, כי קיימים מספר סוגים של שטרות, אשר גם עליהם תחול פקודת השטרות.

שטר בעולם הבנקאי

כפי שכבר צוין לעיל, שטר בעולם הבנקאי הינו מוכר לרובנו כ'שיק' ו/או 'המחאה'. אכן כן, זאת אותה ההמחאה שאנו מוסרים כאשר אנו חותמים על הסכם השכירות ורבות הפעמים כאשר בעל הנכס/המשכיר יבקש מאתנו למסור לו מראש את ההמחאות עבור תשלומי דמי השכירות. עוד כדאי להבין שגם כאשר בעל הנכס מבקש מאתנו למסור לו 'שיק ביטחון', המדובר גם כן בשטר לכל שבר ועניין, שחלה עליו פקודת השטרות, אולם ההלכות לענייני שטרי הביטחון קיבלנו פרשנויות ייחודיות בפסיקותיהם של בתי המשפט, הן לעניין תנאי מימושו, ככל שניתן יהיה לממש את השטר, והן לעניין הצורניות שלו. עם זאת, שיק הביטחון, שכולנו עשויים להכיר מעולם השכירויות, הינו שטר לכל דבר ועניין בהגדרתו וחלה עליו גם כן פקודת השטרות.

לעניין העולם הבנקאי כדאי לציין,  כי קיימות בו הלכות רבות לעניין סחירות השטר – גם את העניין הזה אנו מכירים משני הקרוסים על גבי השיק ו/או מהכיתוב על גבי השיק "למוטב בלבד". המשמעות לכך בתמצית הינה פשוטה – הקרוסים מהווים הגבלה על הסחירות של אותו שיק ו/או של סדרת השיקים בפנקס. במקרה זה ככל הנראה לא יהיה שימוש נרחב בהוראותיה של פקודת השטרות, שכן הוא לא ייכנס לעולם ההלכות המורכבות למדיי של השיקים הסחירים.

עוד בעניין זה יש לזכור, כי במקרה שהשיק שלכם הינו סחיר – ניתן לסחור בו בשרשרת ארוכה של העברות ואתם אף עשויים לחוב כלפי הבנק שהעמידו לו את השיק בסוף השרשרת, למשל במסגרת ניכיון שיקים או כביטחון כנגד קבלת ההלוואה, זאת ככל שלא יהיה ניתן להיפרע לפי סך השיק ועל אף שמעולם לא חתמתם על שום עסקה עם הבנק שעשוי לבוא אליכם בטענות בגין אי פירעון השיק.  כאמור, זאת על אף שאתם צדדים 'רחוקים' ביחס לעסקת הניכיון ו/או העמדת הביטחון כנגד הלוואה מול הבנק הספציפי, שלא בהכרח יהיה אותו בנק שהנפיק לכם את פנקס השיקים, כלומר לא הבנק שלכם. המשל הנובע מכך הינו פשוט, והוא: ככל שאתם לא עושים שימוש בתכונת הסחירות של השיקים, כך למשל, אתם לא מנהלים עסק שבו תידרש לכם הסחירות של הפנקס שברשותכם, מומלץ להגביל מראש את הסחירות של השיק והבנק שלכם יידע לעשות זאת היטב לבקשתכם, כגון הגבלת הסחירות באמצעות שני קרוסים על גבי השיק והגבלת המוטב מראש.

שטר יציר חוזה

לצד השטר – שיק ו/או המחאה, שמוכר לרובנו מהמערכת הבנקאית, קיימים עוד סוגי השטרות שהינם יציר חוזה, קרי הצדדים לחוזה יוצרים אותם בעצמם, זאת בשונה מהזמנת פנקס שיקים מוכן מהבנק שלכם. גם על השטרות מסוג זה חלה פקודת השטרות, אולם הדבר עשוי אף לערב את דיני הערבות, זאת למשל, כאשר עושה השטר (החותם על השטר לטובת הצד השני לאותו חוזה) מחתים גם ערבים להתחייבויותיו על-פי השטר. על כן, הוראותיה של פקודת השטרות עשויות לקבל נדבך משפטי נוסף – דיני החוזים, דיני הערבויות, ובכלל זאת, דיני הבטוחות.

לדוגמה, במקרים רבים הצד לעסקה כלשהי, ולמעשה הצד לחוזה, מתבקש ונדרש על ידי הצד השני לאותו חוזה לחתום על שטר חוב לצורך הבטחת התחייבויותיו על-פי החוזה (להלן: "עסקת היסוד"), זאת אף לעיתים תוך דרישה להחתמת ערבים מטעם המתחייב לשטר שלו. מבנה כזה של שטר יציר חוזה הינו נפוץ בעסקאות ובחוזים שונים ומגוונים, כגון הסכמי שכירות, הסכמי זכיינות, הסכמי רכישה מסחריים/הפצה ועוד חוזים רבים על סוגיהם. עוד יש לזכור, כי בהתאם לפקודת השטרות, הערבות לשטר יכולה להיכתב על גבי גוף השטר או שיכולה להינתן במסמך נפרד.

ערבות "אוואל"

סוג מסוים של שטר הינו נפוץ במיוחד בעולם המסחרי והוא "שטר ערבות אוואל". השם הספציפי של השטר מגיע אל משפטנו מהשפה הצרפתית "bon pour aval" ומשמעותו של המונח, המעשית והמשפטית, הינה ערבות ישירה. כאשר אתם נדרשים לחתום על שטר מסוג אוואל ולהחתים את הערבים לשטר שלכם, יש לדעת ולזכור, כי בעל השטר, שלטובתו נחתם השטר, יוכל להגיע אל הערבים ו/או אל כל המתחייבים על-פי השטר באופן ישיר, ומבלי לעבור את מימוש השטר מול עושה השטר קודם לכן. דה פאקטו, המחזיק בשטר מסוג זה יוכל לתבוע בקלות את כל החתומים על השטר, בין אם מדובר בעושה השטר עצמו או בין אם מבובר בערביו. עוד יש לזכור, כי אומנם שטר חוב הוא מסמך משפטי די בטוח ונראה כי הינו קל למימוש, אך לא כך הדבר במציאות המשפטית. לצרכי המימוש, הגם שמדובר על שטר מסוג אוואל, יצטרך המחזיק בשטר להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מבחינת פקודת השטרות, שטר כמוהו כפסק דין לעניין הליכי הביצוע. מכיוון שהשטרות ניתנים להגשה לביצוע ישיר בלשכת הוצאה לפועל, הרי שלרוב הדעות נוצר רושם, כי קיימת קלות רבה במימוש אותם השטרות. ואולם, יש לזכור, כי גם בלשכת ההוצאה לפועל תינתן לעושה השטר ו/או לערביו הזכות להתגונן, זאת באמצעות הגשת התנגדות לביצוע שטר (מעין הגנה שמוגשת ע"י עושה השטר ו/או ערביו). ברגע שהתנגדות שכזו לביצוע השטר מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל, הדיון בהתנגדות עובר לבית המשפט, תוך עיכוב הליכי ביצוע אוטומטי בלשכת ההוצאה לפועל. בשלב זה עשוי להיפתח דיון נרחב וכלל לא פשוט בסוגיות רבות, ואף לעיתים מורכבות, בבית המשפט. הדבר כמובן מדמה נקיטת הליכים רגילה בבית משפט והתיק יתנהל עד סופו לפי שלבי הדיון המקובלים במשפט האזרחי. עם זאת, למחזיק בשטר קיימים יתרונות דיוניים כאלה ואחרים, זאת כאשר הדיון החל כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל. עורך דין מנוסה ומומחה בתחום כמובן שיידע לנצל את היתרונות הניתנים למחזיק בשטר בסוג הליך זה לטובת המחזיק בשטר/התובע ולקבל יתרון דיוני מובהק על פני המתנגדים לביצוע שטר. על כן, בין אם נתבעתם בעילת שטר או בין אם אתם תובעים מכוח שטר, כדאי להיוועץ ולהיות מלווים על ידי עורך דין המומחה בתחום ובעל הניסיון גם בהליכים מעין אלה.

שטר יציר חוזה – הדיון בבית המשפט, בין עילת שטר לבין עילה חוזית

כאמור, בנסיבות שבהן השטר הוא איננו בנקאי במקורו, אלא שהוא יציר חוזה כזה או אחר בין הצדדים, ניהול הדיון בבית המשפט ומערכות הדינים שיחולו על דיון זה, יהיו שונים מהמקובל. כאשר מוגש שטר בנקאי מסוג שיק/המחאה לביצוע, הרי שההלכות שיחולו על הדיון בבית המשפט יהיו ברובן ההלכות שמקורן בפקודת השטרות, אשר בה מפורטות היטב האפשרויות לדיון בשטר מסוג זה, כגון למשל טענות הגנה אפשריות במקרה זה.

באיזה אופן יתנהל הדיון ולפי אילו דינים והלכות במקרה שבו מוגש לביצוע שטר יציר חוזה? האם יחולו הוראות פקודת השטרות בלבד?

במקרה שבו מוגש לביצוע שטר יציר חוזה, הרי שמערכת הדינים השולטת עדיין תהיה הזאת המפורטת היטב בפקודת השטרות, על יתרונותיהם הרבים לטובת המחזיק בשטר. כך למשל, פקודת השטרות – שהינה חקיקה ראשית, אשר יש בכוחה לגבור גם על הוראות תקנות סדר הדין האזרחי החלות על ניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט, מקנה יתרון מובהק למחזיק בשטר מבחינת נטל ההוכחה והבאת הראיות. כלומר, במקרה שבו מוגשת בקשה לביצוע שטר – נטל ההוכחה עובר לעושה השטר – הנתבע, והוא יצטרך להוכיח, בין היתר, שלמחזיק השטר לא מגיעה התמורה לפי השטר ומדוע. הדבר יחול הן בנוגע לשטרות שמקורם בבנק והן בנוגע לשטרות יצירי חוזה. במקרה של שטרות בנקאיים רוב טענות ההגנה העומדות לרשותו של הנתבע יהיה מקורן בפקודת השטרות, אך הדבר משתנה כאשר מדובר על שטר יציר חוזה.

הדיון המשפטי בעניין שטר שנוצר בחוזה – פקודת השטרות ותו לא?

במקרה שב מוגש לביצוע שטר יציר חוזה והדיון עובר לבית המשפט, עשויה להתעורר שאלת היחס בין עילת שטר לבין עילה חוזית. במקרים כאלה של הגשה לביצוע שטר יש תמיד לזכור, כי "התביעה" במקורה הוגשה בעילת שטר, שכן לעיתים הנושא עשוי להיות מבלבל במהלך הדיון בבית המשפט. כפי שכבר נאמר לעיל, עילת שטר ופקודת השטרות מקנה באופן אוטומטי למחזיק בשטר יתרונות דיוניים רבים, לכן כמובן מבחינת מחזיק השטר כדאי יהיה לו להיצמד לעילת השטר בכל תוקף, וכך גם יהיה. עוד יצוין בהקשר זה, כי קיימים מקרים בודדים שיש בכוחם להחזיר את נטל ההוכחה מהנתבע על-פי השטר למחזיק בשטר. גם בעניין זה כדאי להיוועץ בעורך דין הבקיא בדקויות דיני השטרות ודיני הבטוחות, שכן מהלך אחד בודד באמצעות הידע המשפטי המתאים עשוי לשנות לכם את מהלך התיק ובהחלט לטובתכם – הגם שנתבעתם על-פי חתימתכם על שטר כזה או אחר.

ואולם, מכיוון שעסקת היסוד לחתימת השטר, הינה חוזית, הדין מאפשר לנתבע על-פי שטר להעלות טענות הגנה מתחום דיני החוזים, זאת לצורך הניסיון להפחתת החבות על-פי שטר של אותם הנתבעים. בהתאם לפסיקת בתי המשפט בעניין, הדבר מתאפשר כאשר מדובר על צדדים "קרובים" לעסקת היסוד החוזית. כלומר, כאשר מדובר על הצדדים לאותו החוזה, שמכוחו גם נחתם השטר, ניתן להעלות טענות מתחום דיני החוזים לצרכי ההגנה, וכדאי ומומלץ כמובן לפרוס את מלוא טענות ההגנה עוד במסגרת ההתנגדות לביצוע השטר, שכן מכלול המסמכים מלשכת ההוצאה לפועל יעבור לדיון בבית המשפט עם הגשת ההתנגדות כאמור.

עם זאת ועל אף האפשרות שבדין להעלות טענות הגנה חוזיות בתביעת שטר, לא מומלץ להפריז בטענות הגנה חוזיות ובריבוי טעמים חוזיים במסגרת התביעה שהוגש בעילת שטר ויש להשתמש בשירותיו של עורך דין הבקיא היטב ובעל הניסיון – הן בדיני השטרות והן בדיני החוזים, בנוסף בעל ניסיון כללי בניהול ההליכים האזרחיים בבתי המשפט. במקרה שבו נטענות טענות חוזיות רבות, ואף לעיתים, טענות מיותרות, יש לזכור כי לאחר שבית המשפט ידון בכולן ויכריע בהן בפסק דינו, הרי שעשוי לעלות מחסום דיוני כלפי הטוען להן ותיחסם לו האפשרות להגשת הליכים נפרדים במסגרת אותן הטענות החוזיות. ראו לעניין זה השתק עילה ו/או השתק פלוגתא.

לאור המפורט לעיל, ניתן בהחלט להגיע למסקנה שעולם השטרות כלל איננו עולם פשוט, על אף שנראה כי החתמה על שטר כזה או אחר עשויה להוות מעין תעודת ביטוח למחזיק השטר בהמשך. לאור מורכבות הדינים השוזרים בתוכם מספר תחומים מהמשפט המהותי האזרחי, בהחלט מומלץ לקבל ייעוץ מתאים בעניין, בין אם אתם מחליטים להחתים על השטר, לשמור על ערכו במהלך חיי החוזה של עסקת היסוד או בין אם אתם נדרשים לחתום על השטר ו/או להחתים ערבים.

***מובהר בזאת, כי התכנים אשר נמצאים באתר זה, לרבות כאלה אשר יעלו לאתר בעתיד, כלל לא מהווים יעוץ משפטי והאמור הינו לצורך העשרה בלבד, תוכן זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או כל תחליף ליעוץ משפטי ו/או לכל יעוץ אחר אשר דרוש לצורך קיום ו/או ביצוע שירות משפטי כזה או אחר.